הרעיון לכתוב מאמר זה עלה לאחר שהגבתי על מאמרו של שמעון גלבץ על הספר "מתחת לקו העונג". ציינתי שם עד כמה שנקין הוא רחוב לא מסביר פנים לעיוורים. חשבתי לכתוב מאמר קצר על "למה אין עיוורים באינטרנט", ולמה אף אתר רשמי של מדינת ישראל אינו מותאם למשתמש העיוור. לבסוף החלטתי שהבעיה מגיעה הרבה יותר עמוק, ונוגעת לחוסר הבנה בסיסי את בעיותיו של העיוור בישראל. לכן בחרתי לכתוב על חיי היום־יומיים בתור עיוור בישראל - מאמר שיקיף מספר תחומים, מעט אוטוביוגרפיה וסיפורים קטנים, בתקווה שהקורא יוכל להתקרב לתחושות ולחוויות שלי.